טבעות אירוסין על פני ההיסטוריה

מאז ומעולם בני אדם בחרו את בן או את בת הזוג שלהם. אנשים תמיד החליטו אם איזה איש או אישה הם יבלו את שארית ימי החיים שלהם. כך למשל עוד בתקופת התנ"ך בחר אברהם אבינו את שרה ויצחק בחר להתחתן עם רבקה. לא ברור מתי התחיל מנהג החתונה, אך כבר אלפי שנים נשים וגברים נשאים זו לזה ומתחייבים להיות נאמנים אחד לשני באופן בלעדי. כיום, נהוג לציין את ההחלטה הזאת קודם כל על ידי מתן טבעות אירוסין ולאחר מכן על ידי טקס הנישואין עצמו. פעם טבעות אירוסין היו יכולות להיות עשויות מעץ או מאבנים פשוטות בעוד שהיום הן עשויות מחומרים יקרים מאוד כמו זהב או כסף.

האם תמיד היה מנהג להתארס לפני החתונה?

סביר מאוד להניח שבזמן ימי האדם הקדמון לא היה נהוג להתארס. מאז ימי התנ"ך וימי יוון ורומי העתיקה (3 תקופות שעליהן מבוססת תרבות המערב) נהוג להתארס או להכריז על הכוונה להינשא תקופה מסוימת לפני מימוש טקס הנישואים עצמו. כאשר אנחנו מתארסים אנחנו למעשה מצהירים בפני החברה בה אנחנו חיים ובפני הסביבה הקרובה שלנו על האהבה ועל הכוונות שלנו. בעוד שהיום טבעת אירוסין ומנהג האירוסין מסמלים אהבה, עד לפני לא הרבה שנים במונחים היסטוריים טבעות אלו סימלו מאבקי כוחות ובריתות עסקיות ומדיניות. כך למשל עד המאה ה-20 ובמיוחד במהלך המאות ה-10 עד ה-19 אירוסין היוו דרך מעודפת לכרות בריתות מדיניות או בריתות עסקיות. כך למשל קרה שקתרינה הגדולה נישאה לצאר הרוסי וכאשר מארי אונטואנט נישאה ללואי ה-16.

האם מושג האירוסין הוא מושג בלעדי לתרבות המערב?

למעשה מושג האירוסין הוא לא מושג בלעדי לתרבות מסוימת ובכל התרבויות גם במזרח וגם בערב נהוג להתארס ולהעניק טבעות אירוסין במעמד זה. כך למשל גם בתרבות האירופאית וגם בתרבות הסינית או התרבות הערבית נהוג להתארס. לא ברור האם מנהגים אלו היו מאז מתמיד קיימים בכל תרבויות או האם הם נגרמו כתוצאה מהשפעות בין תרבותיות הדדיות. כך או כך כיום בכל מקום בעולם בו אנשים רוצים להתחתן נהוג להעניק במתנה טבעת הן כהצהרת כוונות ואין כהצהרה כנה של אהבה. כאשר אנחנו מעניקים טבעת לאשתנו לעתיד חשוב שנעניק לה טבעת אירוסין שיכולה להתאים לאופי שלה ולסגנון האופנתי שהיא אוהבת. ככל שהטבעת תהיה מרשימה יותר ויקרה יותר כך נוכל להרשים יותר את בני המשפחה של הארוסה שלנו ולזכות לכך שהיא תרצה להתחתן אתנו.